כל מה שרצית לדעת על מפנה המאה העשרים:
מפנה המאה העשרים או Fin de siècle (מצרפתית: "סוף המאה" או "קץ המאה", נהגה פֶן-דְ-סְייֵקְלְ להאזנה (מידע · עזרה)) הוא מונח המציין, בקירוב, את התקופה שבין 1890 ל-1914, עת פרצה מלחמת העולם הראשונה, ורומז לדקדנס (שקיעה) שנתפס כתוצאה ההכרחית של תקופה משגשגת ופורייה (במקרה זה, ה"בל אפוק", Belle Epoque).
שמה של התקופה אומץ ממחזה באותו השם מאת פרנסיס דה ז'ובנו וה' מיקאר אשר הוצג ב-17 באפריל 1888 בתיאטרון Chateau-d'Eau בפריז.
מבחינה ספרותית, את ספרות הפן דה סייקל (קץ המאה) החליף האקספרסיוניזם, בערך בשנת 1910.
אף שהמושג נטבע בצרפת ומתייחס בעיקר לתחושות שרווחו בה באותה התקופה, הוא משמש גם לתיאור המצב הכללי של הסצנה התרבותית לפני מלחמת העולם הראשונה.
את התקופה מאפיין שינוי תדיר של מצב הרוח בין אווירה של פריצת גבולות, אופוריה באשר לעתיד, חשש בלתי מוגדר מפני העתיד, רגרסיה, חישוב קיצין, מיאוס מהחיים, ולטשמרץ, היקסמות מן המוות, נהנתנות ודקדנס.
בווינה נודעה לתקופת הפן דה סייקל חשיבות מיוחדת, וההתרחשות התרבותית בכל תחומי התרבות בה בתקופה זו הייתה עשירה במיוחד.
יוצרים שיצירתם מתאפיינת, ולו בחלקה, ברוח הפן דה סייקל:
פרידריך ניטשה
הוגו פון הופמנסתאל
ריינר מריה רילקה
שטפן גאורגה
הנריק איבסן
אנטון צ'כוב
תומאס מאן
אוסקר ויילד
ברטה פון זוטנר
לו סלומה
זיגמונד פרויד
גוסטב קלימט
גוסטב מאהלר
יאן סיבליוס
ריכרד וגנר
ז'וריס קרל וויסמנס
ארנולד שנברג
פרנץ להאר
ריכרד שטראוס
סטפן צוויג
ארתור שניצלר
מרטין אנדרסן נקסה