כל מה שרצית לדעת על מ:
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
שמה, מ"ם (מֵם) (בפי יהודי תימן מִים), נגזר משמה הקדום מים, והתפתחה מצורת גלים בגלל תנועת המים.
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, מ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות – אותיות בומ"פ.
כמו כן, היא אחת מאותיות השימוש (בכל"ם).
מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור דו-שפתי, אפי (/m/ :IPA).
מ' היא אחת מחמש אותיות מנצפ"ך שמשתנות כשהן מופיעות בסוף מילה.
כאשר היא מופיעה בסוף המילה צורתה כזו: "ם".
יחד עם זאת, בתנ"ך קיימת הופעה אחת של האות ם באמצע מילה: "לםרבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ.
.
.
" (ישעיהו, ט', ו').
בגימטריה ערכה 40.
ערכה של ם הוא 600, אך השימוש בו אינו נפוץ, והערך 600 מיוצג על ידי הצירוף ת"ר.
בעברית מודרנית שכיחות השימוש באות מ' היא כ־6.
29% מכלל אותיות האלף-בית ושל הצורה הסופית ם היא כ־2.
85%.
הקיצור מ' פירושו מטר, מספיק.
מ' היא האות הראשונה של המילה "מפקד", וכך היא מופיעה בראשי תיבות שונים כגון מ"פ (מבוטא מם-פא), שהוא מפקד פלוגה.
מ' תחילית היא סימן היכר של זמן הבינוני (ההווה) של הבניינים הפעיל, הופעל, פיעל, פועל, התפעל, וגם של משקלים רבים, המייצגים בעיקר כלים ומקומות לדוגמה.