כל מה שרצית לדעת על ניקיטה פנין:
הרוזן ניקיטה פנין (ברוסית: Панин Никита Иванович; 18 בספטמבר 1718 – 31 במרץ 1783) היה מדינאי ודיפלומט רוסי בתקופת יקטרינה הגדולה.
פנין נולד בגדנסק ואת ילדותו העביר בפרנו שבאסטוניה.
אימו הייתה קרובת משפחה של אלכסנדר מנשיקוב וזה איפשר לפנין להגיע לחצר כבר בגיל צעיר.
בגיל 17 החל לשרת בצבא, בשנת 1740 הוסמך לקצונה.
הוא היה מקובל בחצר יליזבטה, קיסרית רוסיה.
בשנת 1747 התמנה לשגריר בדנמרק, אך תוך מספר חודשים הועבר לסטוקהולם.
היה שגריר בשוודיה במשך 12 שנים.
היה בין מובילי מדיניות עימות עם צרפת ובין מקורבי אלכסיי בסטוז'ב-ריומין שהיה שר החוץ הרוסי.
עם סילוק בסטוז'ב-ריומין מכל תפקידיו והתקרבות לצרפת מצבו של פנין נהיה קשה.
הוא לא הסתדר עם שר החוץ החדש מיכאיל וורונצוב ולכן ביקש לצאת מהשרות.
באופן מפתיע התמנה למחנך של פאבל בנה של יקטרינה הגדולה.
כתוצאה ממינוי זה חזר לסנקט פטרבורג והתקרב ליקטרינה.
אף על פי שפיוטר השלישי, קיסר רוסיה העניק לפנין את עיטור אנדריי הקדוש הוא לא סמך עליו.
פנין הבין את הצורך בהפיכה שלטונית, אך לדעתו פאבל, החניך שלו, היה צריך להיות הקיסר.
כתוצאה מהפכה שלטונית שהוא היה פעיל בה, יקטרינה הגדולה התמנתה לקיסרית.
פנין היה בדעה שיש צורך בהגבלת שלטון הקיסר (בדומה לנעשה בשוודיה) והכין הצעה של רפורמה שלטונית שהגיש לקיסרית.
הפרויקט כלל הקמת מועצה מדינית שכל המסמכים החשובים היו צריכים לקבל את אישורה.
יקטרינה הגדולה התלבטה בהקשר להצעת פנין אך בסופו של דבר לא נתנה את הסכמתה להפעלת הרפורמה המוצעת.
למרות זאת הוא לא סולק מהחצר.
זאת ככל הנראה לאור מצבו המיוחד כמחנך של פאבל.
היחסים שלו עם יקטרינה לא היו טובים במיוחד וכל הזמן הוא היה צריך להיאבק עם הקבוצה שתמכה באחים אורלוב – אלכסיי אורלוב וגריגורי אורלוב.