כל מה שרצית לדעת על שושא:
השׁוֹשָׁא (בצרפתית: Chauchat) היה מקלע קל מתוצרת צרפת מתקופת מלחמת העולם הראשונה.
השושא שימש את הצבא הצרפתי וכן את צבאותיהן של שבע ממדינות ההסכמה, בכללן ארצות הברית, במהלך המלחמה.
ציונו הרשמי בצבא הצרפתי היה רובה אוטומטי מודל 1915 CSRG (Fusil-Mitrailleur Mle 1915 CSRG), אך הוא נודע גם כ-FM שושא, כ-CSRG, או כגלדיאטור.
השושא היה הנשק האוטומטי הנפוץ ביותר במלחמת העולם הראשונה עם יותר מ-260,000 מקלעים שיוצרו בין 1914 ו-1918.
השושא יוצר בגרסה מיוחדת עבור הצבא האמריקני, אשר הותאמה לשימוש בתחמושת אמריקאית מסוג .
30-06 ונודעה בשם CSRG מודל 1918.
השושא 1918, כמו גם השושא הרגיל (בקליבר המקורי – 8 מ"מ לבל), שימשו את חיל המשלוח האמריקני תחת הכינוי רובה אוטומטי מודל 1915 (שושא).
השושא היה אחד המקלעים הקלים הראשונים שתוכננו כך שזוג חיילים – מקלען ועוזר – יוכלו לשאתם ולהפעילם מבלי להזדקק לחצובה כבדה או לצוות מקלענים.
השושא הציג עקרונות שלימים הפכו לבסיסיים בכל המקלעים הקלים שהופיעו במהלך המאה ה-20, בהם: השימוש ב"ידית אקדח", קת הנמצאת בקו אחד עם מנגנון הירי, מחסנית נתיקה בעלת תכולת כדורים גבוהה והיכולת לברור בין מצבי ירי שונים, יכולות אשר נארזו באריזה שניתנת לנשיאה והפעלה בידי החייל הבודד, ואשר אפשרה ירי גם מהמותן וגם תוך כדי הליכה.
במהלך הלחימה בשוחות הבוציות של צפון צרפת, נתגלו מספר בעיות תכנון בנשק, העיקרית שבהן הייתה המחסניות, אשר על מנת לחסוך במשקל, יוצרו כשהן פתוחות לצד אחד.
מבנה זה אפשר ללכלוך ולבוץ לחדור למנגנון הירי של השושא, והיווה את הגורם האחראי לכשני שלישים מהמעצורים בנשק.
מיד עם תום מלחמת העולם הראשונה החליף הצבא הצרפתי את השושא במקלע הקל "מודל 1924" ובהמשך ב"מודל 1924/29".
חיל המשלוח האמריקני החליף את השושא ברובה האוטומטי בראונינג במהלך ספטמבר 1918, חודשיים לפני תום המלחמה ב-11 בנובמבר.
במשך השנים הביא המוניטין הרע של השושא מומחים מודרניים רבים להעניק לו את התואר "המקלע הגרוע ביותר שנכנס לשירות צבאי בהיסטוריה של הלוחמה".
דוחות תקופתיים, זכרונות חיילים ואף תיעוד צבאי רשמי של קורות הדיוויזיות האמריקניות מהשנים 1917 ו-1918 לעומת זאת, מציגים את הדברים בטון מרוכך יותר.
הביקורת הגורפת כלפי רובי השושא, בכללם השושא המקורי וכן השושא האמריקני, נובעת בעיקרה מהביצועים המאכזבים של השושא האמריקני (בקליבר .
30-06) בידי החיילים האמריקנים, ומהיעדר הידע על התפקוד המצוין של השושא המקורי (בקליבר 8 מ"מ לבל) בידיהם של החיילים הצרפתים במהלך המלחמה.