כל מה שרצית לדעת על שלבקת חוגרת:
שַׁלְבֶּקֶת חוגרת (Herpes Zoster, Shingles) נגרמת על ידי הנגיף Varicella Zoster Virus – VZV, השייך למשפחת נגיפי ההרפס.
הנגיף גורם לשתי מחלות מוכרות.
חשיפה ראשונה לווירוס הווריצלה-זוסטר נגרמת ממחלת האבעבועות רוח, בדרך כלל בילדות.
לאחר המחלה, הנגיף לא עוזב את הגוף, אלא נשאר רדום בגנגליונים של תאי העצב התחושתיים (סנסורים) בגוף לאורך חוט השדרה.
כאשר הווירוס מתפרץ בגוף בשנית (פעולה המכונה שפעול או reactivation), נגרמת מחלת השלבקת החוגרת.
נגיף ה-VZV הוא פתוגן מדבק ושכיח מאד.
נתונים מארצות הברית מראים כי 98% מהאוכלוסייה נחשפו לווירוס בעבר או חלו בילדות באבעבועות רוח.
הנגיף יכול להתפרץ אצל כל מי שנחשף אליו בעבר.
למעשה, כ-30% מהאוכלוסייה תפתח שלבקת חוגרת במהלך החיים.
הסיכון לחלות עולה מאוד עם הגיל, כאשר 50% מהחולים היום בני 60 ומעלה.
קיים סיכון מוגבר להופעת שלבקת חוגרת גם בחולים מדוכאי חיסון (עם ממאירויות, בעיקר המטולוגיות, מושתלי מח עצם, חולי HIV, מחלות אוטואימוניות ועוד).
לא ידועות כל הסיבות להתפרצות הנגיף ה-Varicella Zoster, אך ידוע כי היחלשות מערכת החיסון (ירידה בתנגודת החיסונית של הגוף), כמו זו המתרחשת באופן טבעי עם העלייה בגיל, מהווה גורם.
יכולות להיות מספר התפרצויות של המחלה, אך לא ניתן לצפות אצל מי יתפרץ הווירוס או כמה פעמים יתפרץ.