כל מה שרצית לדעת על חוק יסוד: משק המדינה:
חוק יסוד: משק המדינה הוא חוק יסוד הקובע את עקרונותיה של החקיקה התקציבית בישראל.
החוק נחקק ב-21 ביולי 1975, י"ג באב התשל"ה, על ידי הכנסת השמינית.
עיקריו של חוק היסוד:
"מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו".
תקציב המדינה ייקבע בחוק, בהתאם לכללים המפורטים בחוק יסוד זה.
אם חוק התקציב לא אושר טרם תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם.
"הצעת התקציב המפורטת של משרד הביטחון לא תונח על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
"הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; הרוב האמור דרוש בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית; ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית לאחר הקריאה הראשונה, דרוש הרוב האמור בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
בשנת 2009 נחקק, כהוראת שעה, חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), שנועד לאפשר חקיקת תקציב דו-שנתי, בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה, שבו נקבע "התקציב יהיה לשנה אחת".
בשנת 2010 הוארך תוקפה של הוראת שעה זו בשנתיים נוספות.
באפריל 2013 הודיע שר האוצר יאיר לפיד על כוונתו לבטל את התקציב הדו-שנתי ולחזור למתווה של תקציב חד-שנתי, החל מתקציב 2015 ואילך, כלומר להאריך את הוראת השעה גם לשנים 2013–2014.