כל מה שרצית לדעת על קראימית:
קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי צאצאי הקראים ממזרח אירופה.
שפה זאת נקראה בעברית בפי מחברים קראים שונים בשם "לשון קדר", על שם "ארץ קדר" – היא קרים, בה דוברה שפה זאת.
כיום, כמעט ולא נותרו דוברי השפה באופן פעיל.
לשפה היו שלושה ניבים מרכזיים: ניב חצי האי קרים, ניב וילנה-טרקאי (הידועה גם בשם טרוקי) וניב לוצק-האליץ.
ניב קרים כמעט זהה לשפה הטטרית הקרימית הספרותית וההבדלים הם בעיקר במלים השאולות מעברית.
בימינו נכחד ניב זה.
הניב הליטאי מדובר בעיקר בערים טרקאי װילנה בידי קהילת דוברים קטנה.
טראקאי הנה בירת ליטא לשעבר, ולפי מסורת מקומית, הקראים המזרח-אירופים הובאו לשם מאזור חצי-האי קרים על ידי הדוכס ויטאוטס בשנים 1397 – 1398, כדי להגן על המצודה בעיר.
במשך מאות שנים שימשה כשפה מדוברת ובמאה ה-17 הפכה גם להיות כתובה.
בכתיבתה נעשה שימוש באותיות עבריות.
אולם בראשית המאה ה-20, בתקופת השלטון הסובײטי אומץ הכתב הקרילי ככתבה העיקרי.
כיום, ניב טרקאי הנמצאת בליטא נכתב באותיות לטיניות, כליטאית עצמה.
מחברים קראים שונים תרגמו חיבורים שנכתבו בעברית כ"אגרת תשועת ישראל" לשפה זאת.
וכמו כן, בסידורי תפילה קראים שהודפסו במזרח אירופה מופיעים תרגומי חלקים מהתפילה לשפה.
חרף מספר הדוברים המועט לשפה, ישנו סיכוי כי היא תשרוד הודות לתמיכה רשמית של השלטונות הליטאײם ושל הענײן שהשפה יוצרת ובעקבות המאמצים לשימורה ולהחײאתה.
החל מראשית המאה ה-20, טענו מספר בלשנים ששפה הזאת התפתחה משפה שדוברה על ידי הכוזרים, והשתמשו בטענות אלה כדי לבסס את תיאורײת המוצא הכוזרי של הקראים במזרח אירופה.
למחקר השפה הייתה השפעה מכרעת על התנועה הלאומית של קראי מזרח אירופה, ואותם חוקרים קראים כשריה שפשל השתמשו בטענות בלשניות על מנת להראות את קשר קראי מזרח אירופה לשבטים הטורקײם ואת היותם קבוצה אתנית נפרדת מהיהודים ומשאר הקראים, אולם תאוריה זאת מעולם לא הוכחה.