הגדרה אחת, אלף מחשבות: טוב / ביש (מ) (עפ"י בתיה סולסקי) (7)

כולנו מכירים את הרגע הזה: יושבים מול התשבץ, כוס קפה מהבילה בצד, ואז נתקלים בהגדרה שפשוט מסרבת להיכנס למשבצות. היא נשמעת פשוטה, אולי אפילו יומיומית, אבל איכשהו המילים לא מתחברות לתשובה אחת ברורה. היום נצלול לאחת כזו, הגדרה שנראית תמימה אך טומנת בחובה רמזים חכמים ודורשת הבנה מעמיקה יותר של עולם המילים והאסוציאציות.

ההגדרה שלפנינו היא: 'טוב / ביש (מ) (עפ"י בתיה סולסקי) (7)'.

במבט ראשון, זו הגדרה שובבה. היא מציגה ניגוד חריף – "טוב" מול "ביש" (שכידוע פירושו "רע"). זהו צמד מילים שמכסה טווח רחב של משמעויות: החל מאיכות חפץ או מצב ("יום טוב", "בשר ביש"), ועד למשמעויות מוסריות או פילוסופיות ("מעשה טוב", "כוונה בישה"). המילה המבוקשת, בת 7 אותיות, צריכה איכשהו לתאר את הטווח הזה, את הדואליות, או אולי את היכולת של דבר אחד להתגלות כטוב או כרע.

מפענחים את הרמזים הסמויים: (מ) ו-(7)

נתחיל בניתוח הרמזים המתלווים: ה-(מ) וה-(7).

• הסוגריים (מ): בתשבצים, סוגריים מסוג זה לרוב מציינים מגדר ("ז" לזכר, "נ" לנקבה), יחיד/רבים, או לעיתים קרובות גם קיצור מסוים למושג רחב יותר (כמו "מילולי", "מקראי" ועוד). במקרה זה, ה-(מ) יכולה לרמוז על כך שהתשובה היא בלשון זכר, או שהיא קשורה למילה או מושג מסוים שמתחיל באות מ', או שזו מילה כללית המתייחסת למצב מסוים. זהו רמז חשוב שמיד מצמצם את האפשרויות ומכוון אותנו לכיוון הנכון.
• הסוגריים (7): זהו כמובן אורך המילה המבוקשת. שבע אותיות. זהו פרט טכני הכרחי, שמאפשר לנו לאמת את התשובה ברגע שנחשוב עליה, וגם לפסול מילים שאינן באורך המתאים.

החוליה המרכזית: "עפ"י בתיה סולסקי"

אבל הרמז המשמעותי והקריטי ביותר בהגדרה זו, זה שמוביל ישירות אל ליבת הפתרון, הוא הציון: '(עפ"י בתיה סולסקי)'.
כששם פרטי של אדם (במקרה זה, בתיה סולסקי) מופיע בהגדרת תשבץ, זה כמעט תמיד רמז מכוון ליצירה, מושג, תיאוריה או תחום מסוים שאותו אדם מזוהה עמו. בתיה סולסקי אינה שם נפוץ במילון רגיל, ולכן נוכחותה כאן מעידה שהתשובה אינה סתם מילה המתארת 'טוב / ביש' באופן כללי, אלא מונח ספציפי הקשור איכשהו לעבודתה, הגותה או תרומתה התרבותית. זוהי הזדמנות מצוינת להרחיב את הידע הכללי שלנו תוך כדי פתרון תשבץ!

זה הרגע שבו אנחנו עוצרים את החשיבה המילונית הישירה ומתחילים לחשוב בצורה אסוציאטיבית יותר:

• מי זו בתיה סולסקי? אם אתם מכירים את עבודתה, אולי קפץ לכם לראש כבר מושג שקשור לדיכוטומיה של "טוב ורע" או למצב ביניים.
• באילו תחומים היא פעלה? האם היא פילוסופית, סופרת, חוקרת, אמנית? התחום שלה יכול לכוון אותנו.
• האם יש לה מושג מפתח או יצירה מפורסמת שנוגעת בנושא הזה? סופרים, הוגים ויוצרים רבים מתייחסים לנושאים אוניברסליים כמו טוב ורע, ולעיתים קרובות טבעו מונחים ייחודיים לתיאורם.

ההגדרה הזו היא דוגמה מצוינת לאיך תשבץ טוב דורש לא רק ידע מילוני, אלא גם ידע כללי, יכולת ניתוח רמזים, וחשיבה מחוץ לקופסה. זה לא מספיק לדעת מילים נרדפות; צריך לדעת לזהות את הכוונה מאחורי הרמזים הסמויים.

כאן טמון הקסם האמיתי של פתרון תשבצים: זהו מסע בלשי, חידתי, שמעשיר את עולמנו ומחדד את חשיבתנו. ההגדרה 'טוב / ביש (מ) (עפ"י בתיה סולסקי) (7)' היא לא רק אתגר, אלא הזמנה לגלות משהו חדש, להתחבר לידע תרבותי, ולהרגיש את סיפוק ה"אהא!" המתוק כשהפתרון סוף סוף מתגלה.

אז, האם אתם כבר רואים את התשובה מול עיניכם? חשבו על הקשר בין "טוב / ביש" לבין עבודתה של בתיה סולסקי, זכרו שהמילה צריכה להיות בלשון זכר (או בהתאם לרמז (מ) אחר) ובת 7 אותיות. התשובה, כשתתגלה, תהיה קצרה, מדויקת, ולגמרי הגיונית בהקשר זה.