מי מאיתנו לא מכיר את הרגע הזה? אנחנו יושבים רפויים בסוף יום, כוס קפה או תה ביד, ומולנו מונח תשחץ פתוח. המטרה ברורה – למלא את כל המשבצות הריקות. אבל לא כל הגדרה נוצרת שווה. ישנן הגדרות יבשות, עובדתיות, כאלה שדורשות ידע כללי גרידא. וישנן, ובאלו אנו עוסקים היום, אלו שהופכות את פתרון התשחץ לחוויה אינטלקטואלית מרתקת, כמעט אמנותית: הגדרות ה"מחידודי".

הגדרות אלו, המסומנות לרוב במילה המנחה "מחידודי", "בהשאלה", "במשל" או מילים דומות, הן הממתק האמיתי של עולם התשחצים. הן דורשות מאיתנו לא רק לדעת עובדות, אלא לחשוב מחוץ לקופסה, להפעיל את בלוטות ההומור והיצירתיות, ולצלול לעולם של משחקי מילים, דו-משמעויות, וטוויסטים לשוניים מבריקים. הן גורמות לנו לחייך כשאנחנו סוף סוף מפענחים אותן, ולהרגיש סיפוק עמוק על שהצלחנו לפצח את החידה שהציב לנו מחבר התשחץ.

הגדרות "מחידודי": אמנות בפני עצמה

הגדרות "מחידודי" הן יותר מסתם שאלה ותשובה; הן חידה בתוך חידה. הן לוקחות מילים ומושגים מוכרים ומעניקות להם פרשנות חדשה, לעיתים קרובות משעשעת או מפתיעה. סוד הקסם שלהן טמון ביכולתן לערער את ההיגיון הישיר, ולדרוש מאיתנו לחפש קשרים אסוציאטיביים, צליליים או רעיוניים, שאינם גלויים לעין במבט ראשון. הן מאמנות את המוח שלנו לגמישות מחשבתית, ומוכיחות שהשפה העברית עשירה ורבגונית הרבה יותר ממה שאנו לעיתים חושבים.

כאשר אנו נתקלים בהגדרה מסוג זה, עלינו להניח בצד את הציפייה לתשובה פשוטה וחד משמעית. במקום זאת, עלינו להתחיל במסע בלשי: לפרק את ההגדרה לגורמיה, לבחון כל מילה וכל רמז, ולנסות לדמיין איך היא יכולה להתפרש אחרת, בצורה היתולית או מטאפורית. זהו תרגיל נהדר למוח, המחדד את יכולותינו הלשוניות והקוגניטיביות.

פיצוח הקוד: הגדרה רומנטית עם טוויסט

היום, נתמקד באחת כזו, הגדרה שמשלבת רומנטיקה, עדינות, ובעיקר – חשיבה מקורית. ההגדרה המדוברת היא:

מנשק את בחירת ליבו (מחידודי) (7,5)

במבט ראשון, הגדרה זו מעוררת תמונות של אהבה וחיבה. נשיקה, הבעת רגש עמוקה, אדם האוהב את בן או בת זוגו. אילו היה זה תשחץ רגיל, היינו אולי מחפשים מילים כמו "אוהב", "מתחבק" או "מתנשק" במובן הישיר. אבל הקלף המנצח כאן, זה שמשנה את כללי המשחק, הוא הרמז שבסוגריים: (מחידודי). זהו האות לכך שאנו לא אמורים לחשוב באופן ליניארי, אלא לצלול לעומק משחקי המילים.

בנוסף, הרמז המספרי (7,5) הוא קריטי לא פחות. הוא מציין שהתשובה מורכבת משתי מילים, האחת בת שבע אותיות והשנייה בת חמש. צירוף זה של רמז מילולי ("מנשק את בחירת ליבו"), רמז סגנוני ("מחידודי"), ורמז מבני (אורך המילים), הוא מה שהופך הגדרות כאלו למאתגרות, אך גם למספקות במיוחד. עלינו למצוא צמד מילים, באורך המדויק, שיוכל להשתלב בהקשר רומנטי לכאורה, אך בעל משמעות עמוקה יותר, פואנטה היתולית או אסוציאציה בלתי צפויה.

כיצד נתמודד עם אתגר כזה? נתחיל בפירוק: מה יכול "מנשק את בחירת ליבו" לרמז עליו, מעבר לפעולה הפיזית? אולי קשור ללשון, לפה, למילים? אולי למשהו שנבחר בקפידה, או אולי לבחירה שמתבצעת על ידי "הלב" במובן כלשהו? רמז "מחידודי" דוחף אותנו לחפש קשרים שהם "מעבר" למילה הפשוטה. זה יכול להיות מילים נרדפות, ביטויים, משמעויות כפולות, או אפילו שיבוש יצירתי של ביטוי קיים.

היופי בהגדרות כאלו טמון בדרך אל הפתרון. הוא לא תמיד ברור מיד, ולעיתים דורש ניסיונות רבים, חשיבה מסתעפת, ואפילו הפסקה קלה כדי לתת למוח "לעבד" את המידע מאחורי הקלעים. וכשסוף סוף ההארה מגיעה, והפתרון המבריק מתגלה לעינינו, זוהי תחושה של ניצחון קטן, המעניק סיפוק רב.

ההגדרה "מנשק את בחירת ליבו" היא דוגמה מצוינת למורכבות ולחן של הגדרות ה"מחידודי". היא מזמינה אותנו למסע של חשיבה יצירתית ופיצוח קודים לשוניים. עוד מעט, נגלה יחד את הפתרון המבריק שלה, ונסביר מדוע הוא כל כך גאוני ומתאים להגדרה זו.