כל מה שרצית לדעת על יוון העתיקה:
תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכה כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המינקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
התרבות היוונית העתיקה ומורשתה נחשבת בעיני היסטוריונים רבים כערש תרבות המערב וזו אשר הייתה בעלת השפעה רבה על תרבות רומא העתיקה, הקיסרות הרומית, וכלל התרבויות האירופאיות עד לימינו.
התרבות היוונית לא הייתה מוגבלת לחלקו הדרומי של חבל הבלקן, אזור גאוגרפי שבו שוכנת יוון המודרנית.
תנועת קולוניזציה גדולה שיזמו היוונים הביאה יוונים רבים לחלקים גדולים של הים התיכון.
מלבד איי הים האיגאי, ריכוזים יווניים גדולים היו באסיה הקטנה ואילו במערב ידועה יוון הגדולה – אזור התיישבות יווני שכלל את דרום חצי האי האפניני והחלק המזרחי של סיציליה.
מלבד הריכוזים האלה היו מושבות יווניות רבות מפוזרות בחלקים נרחבים של הים התיכון ומעט גם בחופי הים השחור, במיוחד באזורים שבהם השלטון המרכזי היה חלש ולא היה מסוגל להתנגד להתיישבות היוונית.
בעת העתיקה יוון לא הייתה מדינה אחת.
מדינות רבות, חלקן גדולות כמו אתונה וספרטה שמספר תושביהן עלה לכמה מאות אלפים וחלקן קטנות שמספר תושביהן לא עלה אלפים ספורים, היו המאפיין של החיים היוונים.
חלק מהמדינות היו בעלות חברה עירונית מפותחת והתבססו על עיר מדינה, הידועה בשם הפוליס.
הפוליס שלטה על הסביבה הגאוגרפית המידית שלה ובדרך כלל הייתה קטנה בשטחה.
חלק מהיוונים לא יצרו פולייס אלא התגוררו במסגרות שבטיות או אגרריות בלי שלטון מרכזי מסודר.
אפילו היוונים עצמם השתמשו בלשונם בניבים שונים, והשתייכו לכמה קבוצות אתניות.
הקבוצות האתניות שכל אחת מהן, מלבד האכאים, דיברה ניב שונה של השפה היוונית הן: איונים, דורים, איולים ואכאים.