כל מה שרצית לדעת על זרח הכושי:
זֶרַח הַכּוּשִׁי מוזכר במקרא כשר צבא מצרי ממוצא נובי או ראש שבט כושי מאזור הנגב שיצא למלחמה באסא ונחל תבוסה קשה.
"וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם זֶרַח הַכּוּשִׁי בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים וּמַרְכָּבוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיָּבֹא עַד מָרֵשָׁה: וַיֵּצֵא אָסָא לְפָנָיו וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה בְּגֵיא צְפַתָה לְמָרֵשָׁה:" (ספר דברי הימים ב', פרק י"ד, פסוקים ח'-ט').
אסא התפלל לה': " יְהוָה אֵין עִמְּךָ לַעְזוֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ עָזְרֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ:" (שם, פסוק י).
לאחר התפילה, אסא רדף את הכושים והכה אותם עד גרר, לקח מהם הרבה שלל, ובזז את הערים שהיו בדרכו.
לפי תיארוך אפשרי של זמן הפלישה, ישנם חוקרים המזהים את זרח עם אוסורקון הראשון או אוסורקון השני, שניהם פרעונים במצרים.
ידוע כי אוסורקון II פלש לממלכת יהודה עם צבא גדול ב-835 לפנה"ס, אך מבלי לתקוף את יהודה אלא רק בדרכו להילחם בכוחות אשוריים.
זיהוי זה בעייתי מבחינת תאריכים כשמלכותו של אסא הסתיימה ב-873 לפנה"ס.
בנוסף, בספר מלכים, בו לא מוזכרת המלחמה בין אסא לזרח, צבאו של אסא מתואר כחלש ביותר כזה שאינו יכול להתמודד עם צבא מצרי.
סברה אחרת מייחסת לתואר "כושי": היא שוללת את היחס אל כוש (אתיופיה הקדומה), שהרי לא סביר שמי מה-אוסורקונים ייוחס אל כוש, והסברה אומרת כי הכוונה היא אל הכשים.
סברה שלישית מייחסת את הפלישה לשבטים ערביים משוטטים ושגודל הצבאות הוערך בגוזמה.
יוחנן אהרוני מייחס את שרידי החורבן בתל באר שבע המיוחסים למאה התשיעית להתקפתו של זרח הכושי.