כל מה שרצית לדעת על צמיגות:
צמיגות היא התנגדות הזורם לעיבור (שינוי צורה) תחת מאמץ גזירה.
הצמיגות נתפסת לעתים קרובות כסמיכות, או התנגדות למזיגה.
הצמיגות מתארת את התנגדותו הפנימית של הזורם לזרימה, וניתן לחשוב עליה כעל מידה של חיכוך.
לדוגמה, מתנול הוא "דליל", כלומר בעל צמיגות נמוכה, ושמן או דבש הם "סמיכים" (או צמיגים) כי יש להם התנגדות גבוהה לשינוי צורה.
תופעת הצמיגות נובעת מהתנגשות חלקיקים הנעים במהירויות שונות.
לדוגמה, בזרימה מעל פלטה נייחת, חלק ממולקולות הזורם באות במגע עם פני המשטח.
כתוצאה מתנאי אי החלקה מתקבל- אם הפלטה נייחת אזי גם מולקולות הזורם נייחות ולמעשה מתקבלת שכבת זורם הנחה על הפלטה.
כאשר "מטפסים" במעלה שכבות הזורם מעל הפלטה, רואים כי המהירות גדלה עד למהירות הזרימה המציפה הראשונית טרם המפגש בין הזורם לפלטה.
עבור צינור, באופן דומה, בעקבות תנאי ההחלקה, לא ייווצרו מהירויות על דופן הצינור, ופרופיל הזרימה יבנה כך ששיא הזרימה תימצא על ציר הסימטריה של הצינור.
נוזל שאינו מפעיל התנגדות למאמצי גזירה נקרא נוזל אידאלי או נוזל לא צמיג.
לכל נוזל שאינו נוזל אידאלי קיימת צמיגות כלשהי, וערכה חיובי.
על אף ההגדרה הנ"ל, מקובל לומר כי נוזל ייקרא צמיג אם צמיגותו גדולה מצמיגות המים, וייקרא אידאלי אם צמיגותו נמוכה מצמיגות המים.
אפשר להבין את מושג הצמיגות מתוך האנלוגיה בין מוצק לנוזל, אשר שניהם נשענים על כוחות בין אטומים.
מתוך כך תבע ג'יימס מקסוול את המונח "fugitive elasticity" עבור צמיגות.
כפי שבמוצקים דפורמציה אלסטית מתנגדת למאמצי גזירה, כך בזורמים קצב הדפורמציה בזמן מתנגד למאמצי הגזירה.
ניתן לראות זאת בבירור מהגדרת קשיחות וצמיגות: