כל מה שרצית לדעת על הטיעון הקוסמולוגי:
הטיעון הקוסמולוגי הוא טיעון להוכחת קיום האל.
ידוע גם בשם טיעון הסיבה הראשונית.
לטיעון שלוש גרסאות: הטיעון הסיבתי לקיום (in esse), הטיעון התלוי ועומד (in fieri) והטיעון על פי ההיתכנות.
תומאס מאקווינאס, פילוסוף של ימי הביניים אימץ טיעון שמצא בכתבי אריסטו בדבר "הסיבה שאין לה סיבה" וטען כי היקום היה חייב להגרם (להיווצר) על ידי משהו שהוא עצמו לא נגרם (נוצר) וזהו האל.
תומאס מאקווינאס גם בחן את האפשרות שהיקום התקיים מאז ומעולם (אפשרות שאותה פסל מנימוקים שונים), אך גרס כי הדבר אינו משנה את העקרון או השאלה מדוע היקום קיים מאז ומעולם.
אבן סינא, פילוסוף אסלאמי של ימי הביניים השתמש גם הוא בטיעון הקוסמולוגי, אך בצורה שונה מזו של אקווינס.
לשם ההוכחה חוקר אבן סינא את מושג הקיום.
הוא מחלק בתוך מושג הקיום בין שני מושגים: אפשרי המציאות והכרחי המציאות.
אובייקטים הם אפשרי המציאות אם יש הפרדה בין מהותם לבין קיומם – אם אפשר לתפוש אותם גם בלי שיהיו קיימים (לדוגמה: חד-קרן).
לעומת זאת, הכרח המציאות הוא אובייקט שעצם מהותו היא קיומו.
לכל אחד מהאובייקטים שהם אפשרי המציאות, אם הם קיימים, היה דבר מה שהוציא אותם מן הכוח אל הפועל, מן האפשרי אל הנמצא.
אבל חייב להיות אובייקט אחד שהוא הכרח המציאות כי אחרת תתקבל שרשרת אין סופית של סיבות, מבלי שתהיה סיבה ראשונה שתוציא את אפשרי המציאות מן הכוח אל הפועל מלכתחילה.
אבן-סינא מזהה את אותו הכרח המציאות כאלוהים.
הוא מבטל את האפשרות שקיים יותר מהכרח המציאות בעזרת הטיעון שבמצב כזה של כפילות אחד מהם חייב להיות סיבת האחר.
גוטפריד לייבניץ, פילוסוף גרמני, העלה טיעון דומה ב"עקרון הסיבה המספקת" שלו משנת 1714: "אין בנמצא עובדה נכונה או קיימת, או הנחה נכונה, בלי שתהיה סיבה מספקת להיותה כך ולא אחרת, על אף שאיננו יכולים לדעת סיבות אלו ברוב המקרים.
" הוא תמצת את הטיעון הקוסמולוגי כך: "מדוע יש משהו במקום לא כלום? הסיבה המספיקה.
.
.
נמצאת במהות אשר.
.
.
היא ישות הכרחית שסיבת קיומה מוכלת בתוך עצמה.
"
הטיעון של תומאס מאקווינאס אינו מבקש להוכיח דבר מעבר לעצם קיום האל, אך פילוסופים סכולסטיים ניסו להרחיבו כדי להוכיח לוגית תכונות כמו היותו כל יכול, היותו פשוט (כלומר, לא מורכב מחלקים בסיסיים יותר), ועוד.
לא ניתן היה לדעתם להקיש דברים נוספים אודות האל באמצעות ההגיון אלא רק באמצעות התגלות אלוהית, כמו האמונה הנוצרית בשילוש הקדוש.